<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קל"ח</h1>
<h2>דף כח.</h2>
תשובת הרב רבינו שלמה אל הרב רבי אברהם בר' מאיר הכהן ז"ל. על בשר בחלב מי ששגג ובשל בשר בקדרה שבישל בה חלב ובכף אשר הערה הקדרה הגיס בה קדרה של חלב ואין בכף בנותן טעם מפני קטנותה והעידו מפי גברא רבא שהיה נוהג בו איסור מטעם זה דהא דתנן בשחיטת חולין במשנה כל הבשר (חולין ק"ח.) טפת חלב שנפלה וכו' ה"מ קודם שיעשה בשר בחלב אבל לאחר שנעשה אוסר אפילו במשהו. והביא ראיה מהא דתנן במסכת ע"א [ע"ד ע"א] אלו אסורין ואוסרין במשהו וקחשיב בשר בחלב וקשיא ליה למר מהא דקא קשיא ליה דההיא דע"א ליכא לאוקמה אלא בחתיכה של בשר בחלב שנתערבה בחתיכה של היתר ואינה ניכרת דהא תלי טעמא משום דבר שבמנין שפיר קא קשיא ליה למר ודברים נכוחים למבין ועל ידי היה מעשה כשהייתי לומד אצל רבי' יצחק בר לוי בשחיטת חולין ובכל מקום ששנינו בשר בחלב בנותן טעם היה מלמדני שלא אלמד הלכה מכאן שהרי שנינו במסכת ע"א בשר בחלב במשהו ובעוד הייתי לפניו לא נתתי לבי להבין בדבר ונסמכתי על דברו וכשבאתי לעירי התבוננתי במס' ע"א וקשיא לי מאי דקא קשיא ליה למר עתה שאי אפשר להעמידה אלא כשנתערבה עם חתיכות אחרות ואינה ניכרת שמרתי הדבר בלבי עד שחזרתי לגרמייש ודנתי לפניו למדתנו רבינו בשר בחלב במשהו והבאתי ראיה ממס' ע"א והתבוננתי בה ואין לי ראיה עוד ללמוד משם. והביא הספר ונתישב בדבר וחזר בו ובזו אני מעיד עלי שמים וארץ. והחכם הגדול הזה שכתב אדוני שהעידו מפיו לומר שכל מקום ששנינו בשר בחלב קודם שנעשה בשר בחלב אבל לאחר שנעשה בשר בחלב אוסר ואפי' במשהו תמיה אני אם ראוהו רואה בדבר זה לאיסור כמו שאמרו. ואומר אני כי התלמידים טעו בדבר ששמעו מפיו כשהיה רגיל לשנות לתלמידיו בשר בחלב בנ"ט היה אומר להם והא דתנן בע"א בשר בחלב במשהו, ה"מ לאחר שנעשה בשר בחלב כי היכי דלא תקשי ממתניתין אמתני'. וכסבורים הם דההוא כל שהוא בנתינת טעם קאמר לא התבונן בדבר. והרב לא הוצרך לפרש להם ואם בפי' הורה להם איסור בדבר שמא בכף שנאסרה משום בשר בחלב ואח"כ נתנה בחלב רותח אסר להם ויפה כיון שכיון שנאסרה נעשית נבלה. וכל הנפלט ממנה בין טעם בשר בין טעם חלב הבשר נבלה והחלב חלב נבלה. וכשנפלט ממנה חלב נבלה לתוך חלב היתר הוה מין במינו ומין במינו במשהו. אבל הגיס בה קדרה של בשר אם יש בה מים כדי לבטל את הכף בתבשיל מותר. ע"כ.
